איך לפתח יצירתיות בכיתה – סיכום ספרותי

1. הקשיבו לתלמידים במחקרים אמפיריים מאוד רחבים (Goodlad 2004), נמצא שרק 1% מהזמן של השיעור מוקדש לשאלות פתוחות שבהם ניתן לתלמיד לחשוב ולהביע רעיונות יצירתיים. בזמן זה הם בד"כ משתדלים לתת את התשובה שמצופות על ידי המורה, וכאלו שיבטיחו קבלה של  תגובה חיובית או מחמאה (Cazden 2001, Beghetto 2007). תנו זמן לילדים להביע את דעותיהם, ותנו הזדמנות לרעיונות יצירתיים להתעורר.
2. היו מודל האמצעי החזק ביותר לפתוח חשיבה יצירתית אצל תלמידים, הוא להיות מודל לחיקוי. ילדים לא מפתחים יצירתיות כשאומרים להם, אלא כשמראים להם. לא ניתן ללמד לחשוב באופן יצירתי אלא אם מקפידים לחשוב בעצמנו באופן זה. עליינו להתחיל לחשוב וללמוד באופן יצירתי כדי שהדבר יחלחל גם לכיתה. חשוב לציין כי אין הדבר אומר שהשיעורים צריכים להיות יצירתיים, אלא  דרך החשיבה שממנה נולד השיעור צריכה לבוא משורשים יצירתיים (Sternberg 1996).
3. בניית בטחון עצמי, המגבלה העיקרית של מה שתלמידים מסוגלים לעשות, היא מה הם מאמינים שהם מסוגלים לעשות (Sternberg 2007). לכל ילד יכולת ליצור, ויכולת ליהנות מתהליך היצירה, אך ראשית עליו להאמין בעצמו, ועלינו המורים לבנות לו בטחון ביכולת זו על ידי עידוד יכולות קיימות, והצבת רף דרישות גבוהה אך בר השגה.
4. ערעור הנחות יסוד לכולנו ובכל תחום יש הנחות יסוד, לא תמיד אנו מודעים להנחות יסוד אלו. אנשים יצירתיים נוטים לבחון את הנחות היסוד, ובכך לעורר את הסביבה שלהם לשאול על הנחות אלו (Sawyer 2003). דוגמא לכך היה קופרניקוס ששאל מדוע אנו מניחים כי השמש מקיפה אותנו, ולא להיפך, ורק שנים אח"כ (לאחר מותו) הצליח גלילאו לבנות את הטיעון המדעי לשאלותיו של קופרניקוס. מורים יכולים וצריכים להוות מודל שבוחן את הנחות היסוד עליהם אנו מבססים את הלימוד. לא חייבים לתת מענה לשאלות אלו, אך חשוב לשאול אותם. צריך להזהר לא להגזים עם שאלות מסוג זה שכן לצורך למידה והתקדמות חייבים לקבל חלק מהנחות יסוד אלו.
5. אפשרו בחירה והגדרה מחדש של פרוייקטים לבחירה יש חשיבות מכרעת על המוטיבציה והיכולת להביא את היצירתיות לידי ביטוי, חשוב לתת לתלמיד לבחור את הפרוייקטים שהוא רוצה לעבוד עליהם, ולחזור ולהגדיר אותם מחדש במידת הצורך. אין לתת לתלמיד לבחור בין שני דברים דומים (כתוב עבודה על חתול אות כלב לבחירתך). אין הדבר אומר כי תלמיד יכול לעבוד על מה שהוא רוצה, הוא יכול לבחור על מה לעבוד לאחר אישור נושא העבודה ע"י המורה. אישור זה נועד להבטיח שהפרוייקט יהיה רלונטי למטרות הקורס, יאפשר לתלמיד להתמחות בלפחות חלק מהתחומים שנלמדו בקורס, יכול לאפשר לתלמיד לזכות בציון גבוה.
6. עודדו יצירת רעיונות חדשים ברגע שהוגדרה בעיה כלשהי, זו ההזדמנות לייצר רעיונות ופתרונות אפשריים, בשלב זה, עליינו לייצר בכיתה סביבה חופשית וללא שיפוטיות. צריך לשים לב שגם התלמידים יודעים להבחין בין רעיונות טובים יותר לטובים פחות, אך חשוב להשאיר את הדיון פתוח כך שכל אחד ייצר כמה שיותר רעיונות. יש לנסות ולזהות את הרעיונות היצירתיים, ולהציע לבחון רעיונות לא יצירתיים בגישות חדשות. שבחו תלמידים על ריבוי רעיונות ללא קשר לאיכותם, ונסו לעודד אותם לזהות את הרעיונות הטובים שלהם ולפתח אותם.
7. הוראה בין תחומית ההפרדה לדיסציפלינות הוראה כמו שפה, ספורט, מתמטיקה, אומנות וכ"ו היא מלאכותית, ואין בינה ובין דרך החשיבה הטבעית שום קשר. הפרדה זו תמיד מצטיירת לי כמו הפרדה ירקות שורש, קטניות, בשר ופירות, מכל משפחה של מוצרי מזון ניתן להכין המון תבשילים שונים, אך אם משלבים בינהם ניתן להגיע לתבשילים טעימים ומזינים בהרבה. אותו הדבר בבית הספר, נסו לשלב בין דיסיפלינות שונות, אפשרו את ההפריה מצורות החשיבה או מסוג התוצרים האופייניים לדיסיפלינה אחת לשמש בדיסיפלינה אחרת.
8. יצירתיות לא מתקיימת בלחץ זמן אנו מעריכים מאוד מהירות, תלמיד מהיר נחשב תלמיד חכם (Sternberg 1985), אך זה בא בסתירה עם חשיבה יצירתית. חשיבה יצירתית דורשת זמן – אינקובציה (Wallas 1926). הזמן דרוש כדי להבין את הבעיה וכדי לחקור את סביבת הבעיה עצמה. אם תלמידים מקבלים מבחן ארוך, או הרבה שיעורי בית, הם לא יכולים להקדיש את הזמן הדרוש לתת תשובה שיש בה יצירתיות כלשהי, אלא מטרתם היחידה היא להספיק כמה שיותר מהר.
9. יש לתגמל על אלמנטים יצירתיים ילדים בכלל מאוד רגישים לפער שבין מה שנאמר ,למה שבאמת נעשה בשטח. תלמידים יבחינו מהר בפער כאשר הם שומעים את המורה מדברת על יצירתיות מצד אחד, ומצד שני לא מעריכה ולא נותנת במה ולא מתייחסת בציון לרעיונות יצירתיים. בבחינות ניתן להוסיף שאלת בונוס, שעליה התלמיד יקבל ציון אם יפתור את אחת השאלות בדרך נוספת, אם יציג מימוש של משהו שלמד בתחום אחר (כמו ספורט, ביגוד, שימור סביבה או כל נושא שקרוב לליבו של התלמיד). מורים רבים חושבים שאין ביכולתם להעריך באופן עקבי עבודות יצירתיות של תלמידים (Sternberg 1995). אך עדיף לדרוש תשובה יצירתית ולהעריך אותה פחות או יותר טוב, מאשר לא לדרוש זאת כלל.
10. חופש לטעות רק החופש לטעות הוא שמאפשר לתלמיד להוריד חסמים ולהרשות לעצמו לנסות מחשבות ורעיונות חדשים. לחופש לטעות יש שני היבטים, האחד ברמה האישית התלמיד ירשה לעצמו להמשיך ולנסות, וההיבט השני הוא כי לעיתים מחשבות אלו יהיו שגויות ככל שיהיו הן אלו שמאפשרות בסיס להתפתחות של כיווני חשיבה חדשים ושינוי הבנתי. לדוגמא חלק מהרעיונות של פייז'ה ופרוייד היו שגויים לגמרי, פרוייד הניח שלכולם יש תסכולים או תסביכים מניים כאלו ואחרים, ופיז'ה שגה בגילאים וביכולות של ילדים. רעיונותיהם של פיז'ה ופרויד לא נחשבים גדולים משום שהחזיקו לנצח, אלא משום שהם מהווים את הבסיס לחשיבה בתחום הפסיכולוגיה. כדי לתת מקום לטעות ולהעריך גם תשובות לא נכונות, כשילד עונה תשובה שגויה, אין לומר לו נכון / לא נכון, אלא לשאול איך הגיע לתשובה זו, ייתכן כי נגלה כי דרך החשיבה נכונה, והיישום בסוף שגוי קצת. *אם זאת משום שמדובר במערכת החינוך, אני ממליץ ללמד ילדים את ההבדל בין חוכמה לחוכמת מבחנים, שכן במבחן עדיפה תשובה נכונה על תשובה טובה.